קיבלתם אזהרה מרשות ההוצאה לפועל, הודעה בעניין גביית קנס משטרה או זימון לחקירת יכולת. המונחים האלו נשמעים כמו סינית עבור הרבה אנשים, אז בואו נעשה סדר:
נתחיל מההתחלה. על כל הנושאים שקשורים להוצאה לפועל וגביית קנסות, אגרות והוצאות, אחראית רשות האכיפה והגבייה. זו יחידה במשרד המשפטים, אשר כוללת שתי מערכות:
- מערכת ההוצאה לפועל.
בהוצאה לפועל נגבים חובות שמקורם בפסקי דין או בהחלטות אחרות של בתי משפט אזרחיים, וחיובים שמעמדם כפסק דין, כמו מזונות, שטרות, תובענות, משכונים ומשכנתאות.
מה זה אומר? אם בית משפט קבע פסק דין, שלפיו משה ישלם ליעקב 10,000 שקלים, אבל משה לא שילם ליעקב 10,000 שקלים בתוך המועד שנקבע בפסק הדין – אז יעקב יכול לפנות להוצאה לפועל כדי שיגבו עבורו את התשלום. כלומר, בהוצאה לפועל אוכפים חיובים שבין אדם לחברו. לפעמים גם מוסדות של המדינה נעזרים בהוצאה לפועל למטרה זו.
- המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
המרכז לגביית קנסות משמש בעיקר לגביית חובות עבור אוצר המדינה, למשל, קנסות משטרה, קנסות שהטילו בתי משפט, קנסות מינהליים ועוד.
במקרים של קנסות ואגרות שלא שולמו, אפשר לנקוט הליכים נגד החייבים, כולל הטלת הגבלות, ממש בדומה להגבלות שמוטלות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.
בסך הכל פשוט, נכון?
עכשיו נרחיב:
מערכת ההוצאה לפועל
כאמור, בהוצאה לפועל גובים חיובים מכוח הליכים אזרחיים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אוכפים פסקי דין, ועוד.
למי גביית החיובים הולכת? לטובת הנושים, מי שגם מכונים "הזוכים", במונחי ההוצאה לפועל. מתי זה קורה? לאחר שניתן פסק דין, רשאי הזוכה לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולבקש מימוש של פסק הדין. זו בדרך כלל אכיפה של חיובים בין אדם לחברו, אך יתכנו מצבים שבהם המדינה היא צד בעניין – בתור הזוכה בלבד.
לא רבים יודעים, שההוצאה לפועל מונעת לפי בקשות הזוכה וביוזמתו, למעט כמה חריגים הקבועים בחוק. אמנם יש צורך באישור של רשם ההוצאה לפועל – שהוא הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל, או מנהל לשכת ההוצאה לפועל – שהוא הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל, אבל היוזם העיקרי של ההליכים כנגד החייב הוא הזוכה עצמו. אם לא יזום הליכים – התיק יכול לא להתקדם.
אילו אמצעי אכיפה אפשר לנקוט נגד החייב? עיקולים והגבלות, למשל: עיקול על חשבון הבנק, עיקול על המשכורת, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.
בארץ קיימות כעשרים וחמש לשכות הוצאה לפועל שבראשן עומד מנהל לשכת הוצאה לפועל. לשכות ההוצאה לפועל ממוקמות, בין היתר, בערים הבאות: ירושלים, כפר סבא, נצרת, נתניה, עכו, עפולה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמלה, תל אביב ועוד.
מהי הרפורמה בהוצאה לפועל וכיצד היא מקלה על החייבים?
"הרפורמה בהוצאה לפועל" זהו כינוי לתיקון 29 בחוק ההוצאה לפועל. מדובר בתיקון שהכניס שינויים משמעותיים והקנה לזוכים כלי אכיפה יעילים שפוגעים באופן מינימלי בזכויות החייבים. מה למשל? ניתנת גישה למאגרי מידע ואפשרות להטיל הגבלות על החייב – אך צומצמה האפשרות להטיל מאסר על חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם. הנחת הבסיס הייתה, שעדיף לפגוע בקניינו של החייב, בזכות שלו לפרטיות, או באפשרותו להחזיק רישיון נהיגה – על פני פגיעה בחירות שלו בדרך של מאסר.
כחלק מכך, הוקצו אנשי מקצוע להליכים בעלי אופי מיוחד ורגיש, כמו הליך מזונות. זו דוגמה למסלול ייעודי שמאפשר נקיטת הליכים חמורים כנגד החייב, תוך הגנה על צרכי הילדים.
דוגמה נוספת: עד לרפורמה, אם לא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע תשלום החיוב, הזוכה היה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק דין בלשכת ההוצאה לפועל. ממועד הרפורמה, ניתן להגיש בקשה לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל רק אחרי שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצוע החיוב. כך, שאם נקבע שעל החייב לשלם לזוכה, אך פסק הדין ניתן שלא במעמד החייב ו/או לא נקבע מועד בפסק הדין לביצוע החיובים, יש להמתין במשך 30 יום מיום מתן פסק הדין במעמד הצדדים, או מיום המצאת פסק הדין על ידי הזוכה לחייב כאשר פסק הדין ניתן במעמד של אחד הצדדים.
הרפורמה מביאה לצמצום הפגיעה בחייבים ומאפשרת אורכה לתשלום פסק הדין, ללא תוספת ההוצאות הכרוכות בפתיחת תיק ההוצאה לפועל.
אז מה ראינו כאן? יש 2 מערכות גבייה שפועלות לגביית חובות: הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות.
במערכת ההוצאה לפועל, לרוב, הזוכים הם היוזמים של הליכי האכיפה השונים שיבוצעו, למשל: צו עיכוב יציאה מהארץ או עיקול על חשבון הבנק וכו'. כאשר המגמה היום היא לצמצם את הפגיעה בחייבים, ומנגד לשפר את יכולות הגבייה עבור הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל.
