חדלות פירעון – החוק החדש ומה זה אומר לגביכם

פעם קראו לזה "פשיטת רגל" – היום אומרים "חדלות פירעון". אבל מה משמעות "חדלות פירעון", ואיך ההליך משפיע עליכם?

ראשית, חשוב שתדעו שהחוק השתנה, והחל מיום 15.09.2019 חוק חדש החליף את הליך פשיטת הרגל.

מבחינתכם, החייבים, עיקר מטרת ההליך היא קבלת הפטר – שכשמו כן הוא, פוטר אתכם מחובותיכם ומאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם הכלכליים. מאחר ששיקום החייב עומד במרכז ההליך – כדאי שתכירו את השינויים שחלו במונחים:

• במקום "הליך פשיטת רגל" בא "הליך חדלות פירעון";
• במקום "צו כינוס" בא "צו לפתיחת הליכים";
• במקום "הכונס הרשמי" בא "הממונה";
• במקום "חייב" בא "יחיד".

הבנתי, המונחים השתנו כי התפיסה השתנתה. מה זה אומר לגביי?

בשורה התחתונה, הליך חדלות הפירעון בא לקבוע הסדרים שיאזנו בין האינטרס שלכם, לבין האינטרס של הנושים ולאינטרס הציבורי הכללי; הרעיון הוא ליצור תמריצים שיסייעו לכם להסדיר את חובותיכם מוקדם ככל האפשר – ולצאת לדרך חדשה.

איך זה מתבצע? ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים, יוסדרו היחסים שלכם עם הנושים באופן קולקטיבי – במאוחד – מתוך ראייה כוללת של מצבכם הכלכלי לעומת זכויות הנושים. כלומר, אם עד עכשיו התנהלתם באופן פרטני, מול כל נושה ונושה, מעכשיו ההתנהלות תהא מאוחדת: אתם – מול כלל הנושים.

נקודת המוצא היא שחדלות הפירעון לא אירעה בהכרח בשל התנהלות פגומה שלכם, אלא היא נובעת מ"רע הכרחי" שמאפיין את שוק האשראי: ככל שהשוק השתכלל וככל שגבר השימוש באשראי בעידן המודרני – הפכה התנהלות זו לחלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. שהרי כמעט כל אדם משתמש באשראי במסגרת פעילותו הכלכלית: הוא יכול ליטול משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, לרכוש מוצרים בתשלומים וכו'. כך שהסיכון המתלווה לשימוש באשראי מהווה חלק מובנה ובלתי נפרד ממנו.

כשמתבוננים על הדברים מנקודת המבט הזאת, אפשר להבין שהליך חדלות הפירעון הוא לא "עונשי" ומטרתו אינה להרתיע אתכם; זהו הליך שנועד להסדיר ולנהל כשלי אשראי, המהווים חלק בלתי נפרד ממהלך העסקים הרגיל של השוק. בדומה לכך, גם מתן ההפטר כבר אינו נתפס כפגיעה בזכויות הקנייניות של הנושה, אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי – הנושה – נטל על עצמו.

איך אדע האם אני חדל פירעון? ומה משמעות גודל החוב?

איך תיבדק חדלות הפירעון שלכם? הבדיקה היא כפולה: גם לפי מבחן תזרימי – שבודק את יכולתכם לשלם את החובות במועדם, וגם לפי מבחן מאזני – שבוחן את סך הנכסים שלכם לעומת ההתחייבויות שנטלתם. אם סך התחייבויות שלכם גדול מסך הנכסים, אז המבחן המאזני יראה שאתם חדלי פירעון.

בנוסף לשיקומכם הכלכלי, לחוק החדש שתי מטרות נוספות – להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים (שאחרי הכל, הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון), וכן להגביר את ודאות ויציבות הדין, לקצר הליכים ולהפחית את הבירוקרטיה. כך זה עובד:

בהליך חדלות פירעון גובה החוב שלכם יכריע לאיזה מסלול תיגשו:

• אם סך החובות שלכם לא עולה על כ- 150 אלף ש"ח, ההליך יתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל.
• אם סך החובות שלכם עולה על כ- 150 אלף ש"ח, ההליך יתנהל בבית המשפט השלום.

מעולה. איך קיום ההליך ישפיע עליי מעשית?

הליך חדלות הפירעון נפתח בצו לפתיחת הליכים ומסתיים במתן ההפטר: החל ממועד זה אתם תופטרו מיתרת חובות העבר שלכם, בכפוף להוראות החוק, ותוכלו לצאת לדרך חדשה.

ראשית, יש להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, שתפתח תקופת בדיקה אשר במהלכה יבחנו העובדות, היכולת הכלכלית שלכם והתנהלותכם בהליך. לאחר תקופת הבדיקה תוגש המלצה על תכנית לפירעון החובות.
אחת ממטרות הצו היא מניעת יצירת חובות חדשים, ולכן מלוות אותו מספר הוראות והגבלות:

1. יוקפאו כל ההליכים נגדכם בגין חובות שניתן לתבוע בגינם, ובנוסף לא ניתן יהיה לפרוע את חובות העבר שלכם, אלא בהתאם לחוק.
2. יבוטלו העיקולים שהוטלו עליכם בתיקי ההוצאה לפועל, על המשכורות, הגמלאות, הקצבאות ועל חשבון העובר ושב שלכם.

במקביל להקלות הנ"ל, יבוצעו נגדכם מספר הגבלות, אשר יבוטלו עם מתן צו ההפטר:

• • יינתן נגדכם צו עיכוב יציאה מן הארץ. כפי שאומרים, "אין מתנות חינם"; מרגע שאתם נהנים מהגנה מפני הליכי גבייה קשים וכואבים, הגנה זו תלווה במחיר הגבלת החירות שלכם. שהרי, המטרה היא מניעת יצירת חובות נוספים: זו הדרך להבטיח שאינטרס הנושים לא ייפגע וכן למנוע הוצאות חדשות ולא דרושות.
  • הגבלות נוספות יוטלו עליכם עד לבירור מלא של מצבכם הכלכלי, גם כאן – במטרה למנוע את הגדלת החוב ולהבטיח ניהול הליכים תקין. למשל, הגבלה על החזקת כרטיס אשראי.
  • מאותו רציונל, החל ממתן הצו לפתיחת הליכים, תוכלו לנהל חשבון עובר ושב אחד בלבד בכל תאגיד בנקאי, שינוהל ביתרת זכות בלבד – ללא מתן אשראי וללא שימוש בהמחאות ובכרטיסי אשראי. עם זאת, אתם כן תהיו רשאים לחתום על הרשאה לחיוב החשבון (הו"ק) ולהשתמש בכרטיס מגנטי ובכרטיס לחיוב מיידי (כרטיס דביט).

מעבר להגבלות, מה יהיו חובותיי בהליך חדלות הפירעון?

1. ביצוע תשלום חודשי.
2. הגשת דוחות דו חודשיים בגין הכנסות והוצאות. יש כאן גם היבט חינוכי: ללמד ולאמן אתכם להתנהל נכון מבחינה כלכלית ולא ליצור חובות נוספים.
3. התייצבות לבירור והשלמת מסמכים נדרשים.
4. שיתוף פעולה מלא בהליך – תידרשו למסור את המידע הנדרש להערכת היקף רכושכם וכושר השתכרותכם הפוטנציאלי, וזאת לשם פירעון החובות.

לא עמדתם בחובות ההליך? ההליך עלול להתבטל בשל כך. זכרו: בסופו של דבר המטרה, מבחינתכם – היא מתן צו הפטר וכרטיס כניסה לחיים כלכליים חדשים; כך שישתלם לכם לעמוד בחובות הללו, רגע לפני פתיחת דף חדש בחיים.

כדי לוודא שתעמדו בחובות ההליך, ימונה נאמן לנכסיכם. הנאמן יברר את מצבכם הכלכלי ואת הסיבות להתדרדרותו, יברר ויכריע בתביעות החוב שמוגשות על ידי הנושים ויכנס את נכסיכם וינהל אותם ויגיש דוח ממצאי בדיקה לממונה.

הסתיימה בדיקת הנאמן – השלב הבא: צו לשיקום כלכלי

בתום תקופת הבדיקה, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לצו לשיקום כלכלי, שתתבסס על הבירור העובדתי שערך הנאמן לגביכם. לאחר דיון בהצעה, בית המשפט רשאי לתת צו לשיקום כלכלי – שמבחינתכם הוא הצו המשמעותי ביותר בהליך.

צו זה קובע תכנית ברורה ומוגדרת לפירעון חובותיכם ושיקומכם הכלכלי ואת מועד ההפטר. בין היתר, הוא יכלול את ההוראות הבאות:

• מה יהיה גובה התשלום החודשי שתידרשו לשלם ואת משך תקופת התשלומים.
  אורכה של התקופה, כברירת מחדל, הוא 3 שנים, אך ניתן לסטות ממנה אם יש סיבה מוצדקת לכך: בית המשפט רשאי לקצר את תקופת התשלומים, להאריך אותה (למשל, אם התנהלותכם אינה תקינה ומצדיקה את דחיית ההפטר), או לא לקצוב אותה כלל.
  מאחורי יכולתו של בית המשפט לשנות את תקופת התשלומים, ניצב הרצון ליצור לכם תמריץ לשתף פעולה עם ההליכים. יתכנו גם מצבים שבהם אין טעם בקביעת תקופת תשלומים. למשל, אם הכנסתכם מספיקה רק לצרכיכם הבסיסיים ואין לכם פוטנציאל הכנסה לא ממומש; במצב כזה, ניתן יהיה לוותר על התשלומים ותופטרו מחובותיכם לאלתר.

• השתתפות בתוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם הדבר נחוץ לצורך שיקומכם הכלכלי.
  בחלק לא מבוטל מהמקרים, קריסה כלכלית של היחיד נובעת מטעויות בהתנהלות הכלכלית שלו, כתוצאה מהעדר ידע. במקרים כאלה, חלק משמעותי מהשיקום הכלכלי יתבצע באמצעות הקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה שיסייעו לכם לא לשוב להליכי חדלות הפירעון.

הצו גם קובע חובות שמהם לא יינתן הפטר:

• תשלומים עונשיים – כמו קנסות חניה (בעלי אופי פלילי), קנסות משטרה, פיצויים לנפגע עבירה (לבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לאפשר הפטר באשר לחוב שמקורו פיצויים לנפגע עבירה או שלא).
• חובות שנוצרו במרמה, חובות הקשורים לעבירות מין או גניבה ועבירות אלימות חמורה.
• ככלל, לגבי חוב מזונות לא יינתן הפטר. עם זאת, במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לקבוע אחרת. למשל, אם לא ניתן לגבות מכם את החוב: אם הוא נוצר לפני שנים רבות והילדים כבר בגירים, אם אתם מבוגרים מאוד או סובלים ממצב רפואי רעוע, או אם אתם מתקיימים מקצבה ואין ברשותכם נכסים.

עמדתי בכל חובות הצו. האם אהיה זכאי להפטר?

אכן כן. עם עמידתכם בחובות שהוטלו עליכם לפי הצו לשיקום כלכלי, אתם תהיו זכאים, בשעה טובה, להפטר מחובותיכם. אולם, אל תשכחו להתנהל ביושרה לאורך כל הדרך: צו ההפטר יכול להתבטל בדיעבד, אם יתברר שהסתרתם נכסים, שיקרתם או יצרתם מצג שווא לגבי עובדות שהיו ידועות לכם (למשל, אם יתברר שמתקיימות נסיבות שבהן אי אפשר לתת צו הפטר).