אם נקלעתם לחובות ואתם לא מסוגלים לשלם אותם– אתם חדלי פירעון. זה מצב שבו הליכי הגבייה של ההוצאה לפועל מגיעים לידי מיצוי, בגלל שאתם לא יכולים לשלם את חובותיכם.
הפתרון הוא פתיחת הליך חדלות פירעון: אם החוב שלכם נע בין 55,542 ₪ ל-166,627 ₪, אז הליך חדלות הפירעון בעניינכם יתנהל במערכת ההוצאה לפועל. בסיום ההליך ישולמו לנושים חלק מהחובות, ואתם תוכלו לקבל פטור על יתרת החובות – ולזכות בהזדמנות לשקם את עצמכם כלכלית.
מה קורה אם החוב שלכם קטן מ 55,542 ₪? האם לא יאפשרו לכם לפתוח הליך חדלות פירעון?
צריך להבין שניהול ההליך עצמו כרוך בהרבה משאבים, ולכן כשמדובר בחובות קטנים יחסית – לא מוצדק להוציא אותם. אבל חשוב לדעת, שרשם ההוצאה לפועל יכול לאשר צו לפתיחת הליכים כשסך החובות נמוך מ-55,542 ₪, אם יש סיבה מוצדקת לכך. כלומר, אם יש לכם טעמים מוצדקים – לא ינעלו בפניכם את דלת הליך חדלות פירעון.
פרקטית, מה ההבדל בין ההליכים שמטפלים בחובות הקטנים, לעומת אלו שמטפלים בגדולים?
אם החובות שלכם גדולים מ 166,627 ₪ – הליך חדלות הפירעון יתנהל בבית המשפט השלום;
אם החובות שלכם נעים בין 55,542 ₪ ל 166,627 ₪ – הליך חדלות הפירעון יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל.
וזה גם הגיוני: בעלי חובות בהיקף קטן משתייכים בדרך כלל לאוכלוסייה מוחלשת, ולכן הם נדרשים ליותר סיוע מהמערכת ולצמצום הביורוקרטיה, ככל שניתן, ולכן לא מפנים אותם לבית המשפט. בנוסף, חובות בהיקף קטן הם לרוב חובות צרכניים שלא דורשים טיפול מורכב או הכרעה בסוגיות משפטיות או עובדתיות סבוכות מדי. לפיכך, אפשר בדרך כלל לברר אותם במערכת מנהלית, ולא בבית המשפט.
שימו לב, הסכומים יכולים להשתנות מידי פעם, אז תעקבו אחר השינויים והעדכונים.
הבנתי. אז איך פותחים הליך חדלות פירעון?
אתם תוכלו לפתוח הליך חדלות הפירעון על ידי הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, או באמצעות הודעה לרשם ההוצאה לפועל, שלפיה אתם לא מסוגלים לפרוע את חובותיכם. מי שיטפל בהליך הוא רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון.
חשוב שתדעו, שניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון גם כשיש לכם חובות שלא נפתחו בהוצאה לפועל.
המטרה היא, בין היתר, לאפשר לכם שיקום כלכלי; אבל, עוד קודם לכן, הליך חדלות הפירעון כולל גם ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים תחת מערכת ההוצאה לפועל. שהרי הליך חדלות הפירעון כרוך בהשקעת זמן ומשאבים מצד כל הצדדים, וכמו כן, קיים רצון למנוע ניצול לרעה של ההליך על ידי חייבים המתחמקים מלשלם את חובותיהם – לכן, לא יינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפני שמוצו כל הליכי גביית החוב.
מה עליי לדעת על הסדר תשלומים עם הנושים?
בשלב הראשון, מתקיימת ישיבת הסדר אשר תנוהל על ידי נציג רשם חדלות פירעון והמטרה שלה היא לגבש הסדר תשלומים מוסכם כבר בשלב הזה, כדי להביא לסיום ההליך במהירות וביעילות. אם אכן ייקבע הסדר מוסכם, עליכם להקפיד ולשלם בהתאם להסדר שנקבע.
הסדר תשלומים מתבסס על הסכם רצוני, בינכם לבין הנושים שלכם. יתכנו גם מצבים שבהם יאושר הסדר תשלומים בהסכמת רוב הנושים, ולא כולם.
בשלב השני, ובהיעדר הסכמת הנושים להסדר תשלומים בישיבת ההסדר, רשם חדלות פירעון ישקול לזמן אסיפת נושים, כדי לתת הזדמנות נוספת להגיע להסדר.
אם הנושים הסכימו להסדר שהצעתם, בהתאם לדרישות החוק, רשם ההוצאה לפועל יכול להחליט לסגור את התיקים או להשהות את הליכי הגבייה ועליכם כמובן, מוטלת החובה להקפיד לעמוד בתשלומים שנקבעו בהסדר.
האם הסדר התשלומים מחייב את כל הנושים? לא בהכרח; ההסדר אינו מחייב נושים שאינם צד להסדר, כמו נושים בעלי חובות מובטחים. כמו כן, הוא לא יחול על חובות שלא ניתן להעניק בגינם הפטר, למשל, אם מדובר בקנסות פליליים או בחוב מזונות.
לאחר אישור ההסדר, יתאים רשם ההוצאה לפועל את הליכי ההוצאה לפועל להסדר שנעשה: בהתאם להסדר, הוא יורה על סגירת התיקים או ישהה את המשך הליכי הגבייה.
לא הצלחתי לגבש הסדר תשלומים עם הנושים – מה המשמעות?
אם לא הצלחתם לגבש הסדר תשלומים מוסכם בישיבת ההסדר או באסיפת הנושים, בהתאם לחוק – הרשם ייתן צו לפתיחת הליכים, שזהו הצו הרשמי שפותח את הליך חדלות הפירעון. החל ממועד מתן הצו, יוקפאו ההליכים נגדכם, ימונה נאמן ויינתן לכם צו תשלומים זמני.
מדוע צריך נאמן? לנאמן כמה תפקידים: לפקח על ההתנהלות הכלכלית והמשפטית שלכם, לסייע לקבוע צו תשלומים ולהגיש דוח המתבסס על חקירתכם ועל הנסיבות הכלכליות והמשפטיות שהובילו להליך זה.
אגב, מאחר שמינוי נאמן כרוך אף הוא בעלויות לא מבוטלות המצטרפות לתיק שלכם, לעתים יחליט הרשם שלא למנות נאמן, והוא עצמו ימלא את תפקידיו. למשל, במקרה שבו מורכבות התיק לא מצדיקה מינוי שכזה.
ניתן צו פתיחת הליכים. מה קורה עכשיו?
מעתה ואילך, תוכלו לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד , עם הוראות קבע וכרטיס אשראי לחיוב מידי. יוקפאו ההליכים כך שלא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגדכם, הנושים לא יוכלו לפעול בהליכי הוצאה לפועל פרטניים וכל החובות והנכסים שלכם ינוהלו במסגרת משותפת של ההליך לצורך חלוקתם לנושים לפי החוק.
כמו כן, יוטלו עליכם הגבלות, יינתן צו תשלומים זמני, תתבקשו להגיש דוחות על הכנסות והוצאות, לשתף פעולה ככל שיידרש מכם וימונה נאמן שיבצע בדיקה מקיפה לגבי מצבכם הכלכלי.
מדוע צריך נאמן? לנאמן כמה תפקידים: לפקח על ההתנהלות הכלכלית והמשפטית שלכם ולהגיש דוח המתבסס על חקירתכם ועל הנסיבות הכלכליות והמשפטיות שהובילו להליך זה. אגב, מאחר שמינוי נאמן כרוך אף הוא בעלויות לא מבוטלות המצטרפות לתיק שלכם, לעתים יחליט הרשם שלא למנות נאמן, והוא עצמו ימלא את תפקידיו. למשל, במקרה שבו מורכבות התיק לא מצדיקה מינוי נאמן.
בהמשך, ייערך דיון שבו ידונו בבקשתכם ויינתן צו שיקום כלכלי שיכלול צו תשלומים, הטלת הגבלות, הוראות לגבי מימוש נכסים וחובות שלגביהם לא יינתן הפטר ותיקבע תכנית שיקום עבורכם שתכלול הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה במקרים שימצא לנכון.
בסיום התוכנית – אם עמדתם בכל תנאי הצו לשיקום כלכלי, יינתן לכם צו הפטר.
חשבתי שהחוב שלי קטן מ 166,627 ₪, ותוך כדי ההליך התברר שהחוב גדול יותר. מה עושים?
כבר אמרנו שאם סך החובות שלכם לא עולים על 166,627 ₪, הליך הפירעון יהיה בדרך כלל פשוט יחסית ולא ידרוש הכרעות משפטיות מורכבות, ולכן הוא יתנהל במערכת ההוצאה לפועל.
אבל מה קורה אם תוך כדי ההליך מתברר שהוא מעורר מורכבות מיוחדת, או מצריך הכרעות שיפוטיות? למשל, במצב שבו מתברר שסך החובות שלכם גדולים משמעותית מ – 166,627 ₪, או אם יש מחלוקת לגבי עצם הזכאות שלכם בנכס מסוים, או אם מתעורר חשד בנוגע להברחת נכסים? במקרים כאלו, יוכל הרשם להפנות את ההליך לבית המשפט. בית המשפט יחליט האם השאלות והמחלוקות מצדיקות להעביר את ההליך לניהולו; אם התשובה חיובית – יועבר ההליך לבית המשפט ויתנהל שם.
