מערכת ההוצאה לפועל מאפשרת לזוכים בתיק לקבל מידע אודותיכם, החייבים. קבלת המידע מסייעת לגבייה אפקטיבית של החוב: מטרתה לספק תמונת מצב מהימנה על מצבכם הכלכלי, אודות מקורות פרנסתכם וכן על מסת הנכסים שממנה הזוכה יוכל להיפרע.
גורמים שונים רשאים לספק את המידע הזה לזוכים, דבר שיסייע להם בהמשך בהטלת עיקולים והליכי גבייה.
למשל, אם נודע לרשם ההוצאה לפועל שלא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב, מאחר שהוא נמצא כרגע בחוץ לארץ – יכול הרשם להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון כשהחייב ישוב לארץ. מקרה נוסף שבו ייעשה שימוש בצו למסירת מידע, הוא כשזוכה מבקש לדעת אם יש לחייב חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל, כדי לשקול האם כדאי לו לנקוט הליך גבייה מסוים בתיק שהוא מנהל נגד אותו חייב.
מסירת מידע – ללא גבולות?
מנגד לרצון הלגיטימי של הזוכה לקבל מכם תשלום על מלוא החוב, ניצבת זכותכם לפרטיות אף אם נחשף מידע מסוים אודותיכם. לכן, שימוש במידע במסגרת זו מחויב להתבצע לפי הוראות החוק, בהיקף הנדרש בלבד ותוך שמירה על סודיות המידע. המטרה שלשמה ייעשה שימוש במידע – היא בדיקת יכולתכם לפרוע את החוב ולשם גבייה יעילה כאמור.
לדוגמה, נניח שלרשם נודע כי יש לכם נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב. הוא יוכל ליידע את הזוכה על כך – אבל מבלי לחשוף לזוכה את מקור המידע.
דרכים לקבלת צו למסירת מידע
דרך אחת לקבל צו למסירת מידע אודותיכם, היא להחתים אתכם על כתב ויתור על סודיות. פעמים רבות יהיה די במידע שנתתם בעצמכם להוצאה לפועל, כדי להחליט אם המידע הזה מספק. אך לעיתים, בעיקר אם מתעורר ספק לגבי אמינות המידע, או לגבי שלמותו – אין מנוס מלבדוק את אמינות הפרטים שמסרתם. למשל, אם טענתם שאין לכם יכולת כלכלית להשיב את החוב, אך ישנו חשד כי זה לא נכון. במצב כזה, סביר להניח שיינתן צו למסירת מידע, שיפגע בפרטיותכם במידת מה – על מנת לברר את מצבכם הכלכלי האמיתי.
אפשרות אחרת, היא הוצאת צו מידע על פי בקשת הזוכה גם ללא כתב ויתור על סודיות מטעמכם, או כאשר אתם נחשבים מבחינת ההוצאה לפועל כ"בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו", כהגדרת החוק, כלומר, אם נראה שיש לכם יכולת כלכלית לשלם את החוב אולם אתם מתחמקים משיתוף פעולה באופן עקבי וללא סיבה מוצדקת.
מי יכול למסור מידע שנוגע אליי?
אלה כמה מהגורמים שיכולים למסור מידע אודותיכם לרשות ההוצאה לפועל:
- המוסד לביטוח לאומי – מספק מידע על מקורות הכנסה וגובה ההכנסה, מידע אודות המעסיקים, מספר חשבון הבנק והמצב התעסוקתי.
- הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מספק מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- מרשם האוכלוסין – מוסר מידע על יציאות מישראל וכניסות אליה.
- רשות הרישוי – מספקת מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
- מרשם המקרקעין – מוסר מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
- רשם המשכונות – מספק מידע בנוגע למשכונות על נכסי החייב.
- חברות כרטיסי אשראי – מספקות מידע על סך הוצאות החייב בשנה שקדמה למתן הצו, ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה וטרם פרע.
- תאגידים בנקאיים – מוסרים מידע בנוגע לזכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, על ערבויות בנקאיות שבתוקף שניתנו לבקשתו, ועל הלוואות שהוא קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם פרע.
חשוב לדעת, כי גורם המוסר מידע בתום לב, לפי צו למסירת מידע, לא ייחשב מפר חובות סודיות ונאמנות או כל חובה אחרת – אם מכוח חוזה מולכם או מכוח דין. זה אומר, שגורם שמקבל לידיו צו למסירת מידע, מחויב לפעול על פיו – ולמסור את המידע הספציפי שהתבקש, אף אם התחייב בפניכם בעבר כי לא ימסור מידע אודותיכם. הוא אף לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
איך נמנעים מאי הנעימות?
לרוב, צו שכזה, ניתן בשל סיבה מוצדקת לעשיית בירור בנוגע ליכולת הכלכלית שלכם, כי צריך "להשלים את הפאזל". ככל שתקפידו לשתף פעולה עם ההוצאה לפועל ולמסור מידע נכון ושלם, כך סביר להניח שיקטן הסיכוי לספקות באשר לאמיתות הפרטים שמסרתם, ולא יהיה צורך בצו למסירת מידע לשם גביית החוב.
