מה זה חדלות פירעון? כל מה שאתם צריכים לדעת על הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל

אם נקלעתם לחובות ואתם לא מסוגלים לשלם אותם בזמן – אתם חדלי פירעון. זה מצב שבו הליכי הגבייה של ההוצאה לפועל מגיעים לידי מיצוי, משום שאתם לא יכולים לשלם את חובותיכם.

הפתרון הוא פתיחת הליך חדלות פירעון (מה שנקרא בעבר "פשיטת רגל"): אם אתם יחידים – כלומר, לא חברה בע"מ או תאגיד – וחובכם נע בין כ- 50 אלף שקלים לכ 150 אלף שקלים, אז הליך חדלות הפירעון בעניינכם יתנהל במערכת ההוצאה לפועל. בתום ההליך ישולמו לנושים חלק מהחובות, ואתם תוכלו לקבל פטור על יתרת החובות ולזכות בהזדמנות לשקם עצמכם כלכלית.

יש לי חוב קטן מ 50 אלף שקלים – לא יאפשרו לי לפתוח הליך חדלות פירעון?

צריך להבין שגם ניהול ההליך עצמו כרוך במשאבים רבים, וכשמדובר בחובות קטנים יחסית – לא מוצדק להוציאם. עם זאת, דעו שרשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו נמוך מ- 50,152 ₪, אם יש סיבה מוצדקת לכך; למשל, אם מתנהלים נגדכם הליכים לפי פקודת המיסים (גבייה). כלומר, כשיש טעמים המצדיקים זאת – לא ינעלו בפניכם את דלת הליכי חדלות הפירעון.

פרקטית, מה ההבדל בין ההליכים שמטפלים בחובות הקטנים, לעומת אלו שמטפלים בגדולים?

יחיד בעל חובות בהיקף גבוה – הליך חדלות הפירעון בעניינו יתנהל בבית המשפט השלום;

יחיד בעל חובות בהיקף נמוך – הליך חדלות הפירעון בעניינו יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל.

וזה גם הגיוני: בעלי חובות בהיקף נמוך נמנים בדרך כלל עם קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, ולכן הם נדרשים לסיוע רב יותר מהמערכת ולצמצום הביורוקרטיה, ככל שניתן. בנוסף, חובות בהיקף נמוך הם לרוב חובות צרכניים שאינם דורשים טיפול מורכב או הכרעה בסוגיות משפטיות או עובדתיות סבוכות מדי. לפיכך, ניתן בדרך כלל לברר אותם במערכת מנהלית, ולא בבית המשפט.

הבנתי. איך פותחים הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות הפירעון יכול להיפתח בעקבות בקשה שלכם לצו לפתיחת הליכים, או אם הגשתם לרשם ההוצאה לפועל הודעה בהתאם לחוק, כי אתם לא מסוגלים לפרוע את חובותיכם. מי שיטפל בהליך הוא רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון.

המטרה היא, בין היתר, לאפשר לכם שיקום כלכלי; אבל, עוד קודם לכן, הליך חדלות הפירעון כולל גם ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים תחת מערכת ההוצאה לפועל. שהרי הליך חדלות הפירעון כרוך בהשקעת זמן ומשאבים מצד כל הצדדים, וכמו כן, קיים רצון למנוע ניצול לרעה של ההליך על ידי חייבים המתחמקים מלשלם את חובותיהם – לכן, לא יינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפני שמוצו כל הליכי גביית החוב.

מה עליי לדעת על הסדר תשלומים עם הנושים?

הסדר תשלומים מתבסס על הסכם, רצוני, בין היחיד לבין הנושים שלו. יתכנו גם מצבים שבהם יאושר הסדר תשלומים בהסכמת רוב הנושים, ולא כולם.

האם הסדר התשלומים מחייב את כל הנושים? לא בהכרח; ההסדר אינו מחייב נושים שאינם צד להסדר, כמו נושים בעלי חובות מובטחים. כמו כן, הוא לא יחול על חובות שלא ניתן להעניק בגינם הפטר, למשל, אם מדובר בקנסות פליליים או בחוב מזונות.

לאחר אישור ההסדר, יתאים רשם ההוצאה לפועל את הליכי ההוצאה לפועל להסדר שנעשה: בהתאם להסדר, הוא יורה על סגירת התיקים או ישהה את המשך הליכי הגבייה.

לא הצלחתי לגבש הסדר תשלומים עם הנושים – מה המשמעות?

אם לא הצלחתם לגבש הסדר בהתאם לחוק – הרשם ייתן צו לפתיחת הליכים, שבמסגרתו יוקפאו ההליכים נגדכם, ימונה נאמן ויינתן לכם צו תשלומים זמני.

מדוע צריך נאמן? לנאמן כמה תפקידים: לפקח על ההתנהלות הכלכלית והמשפטית שלכם, לסייע לקבוע צו תשלומים ולהגיש דוח המתבסס על חקירתכם ועל הנסיבות הכלכליות והמשפטיות שהובילו להליך זה. אגב, מאחר שמינוי נאמן כרוך אף הוא בעלויות לא מבוטלות המצטרפות לתיק שלכם, לעתים יחליט הרשם שלא למנות נאמן, והוא עצמו ימלא את תפקידיו. למשל, במקרה שבו מורכבות התיק לא מצדיקה מינוי שכזה.

ניתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. מה קורה עכשיו?

לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, הנאמן יבחן את מצבכם הכלכלי ויגיש דוח ממצאי בדיקה.

בהמשך, ייערך דיון שבו ידונו בקשתכם לחדלות פירעון ושיקום כלכלי ודו"ח הנאמן. יינתן צו שיקום כלכלי שיכלול צו תשלומים קבוע, ייקבעו הוראות לגבי מימוש נכסים וחלוקת דיבידנד לנושים, וכן תיקבע תכנית שיקום עבורכם – שבתומה, יינתן לכם צו הפטר.

חשבתי שהחוב שלי קטן מ 150 אלף שקלים, ותוך כדי ההליך התברר שהחוב גדול יותר. מה עושים?

כבר אמרנו שאם סך החובות שלכם לא עולים על כ- 150 אלף שקלים, הליך הפירעון יהיה בדרך כלל פשוט יחסית ולא ידרוש הכרעות משפטיות מורכבות, ולכן הוא יתנהל במערכת ההוצאה לפועל.

אבל מה קורה אם תוך כדי ההליך מתברר שהוא מעורר מורכבות מיוחדת, או מצריך הכרעות שיפוטיות? למשל, במצב שבו מתברר שסך החובות שלכם גדולים משמעותית מכ- 150 אלף שקלים, או אם יש מחלוקת לגבי עצם הזכאות שלכם בנכס מסוים, או אם מתעורר חשד בנוגע להברחת נכסים? במקרים כאלו, יוכל הרשם להפנות את ההליך לבית המשפט. בית המשפט יחליט האם השאלות והמחלוקות מצדיקות להעביר את ההליך לניהולו; אם התשובה חיובית – יועבר ההליך לבית המשפט ויתנהל שם.